ארכיון חודשי: אפריל 2017

מדריך קצר לעורך דין המתחיל

עו"ד שירן ערוץ | 30/04/2017

אחרי מסע ארוך ומפרך, שמונה סמסטרים עמוסים עם תקופות מבחנים מטורפות, חיפוש מלחיץ אחר התמחות, שנת התמחות תובענית ובסוף מבחן גורלי אחד מפחיד ומאיים, הנה, אתם אוטוטו מגיעים לרגע המיוחל בו תלבשו את הגלימות השחורות ותקבלו את הרישיון הנכסף. עוד זמן קצר תוסמכו להיות עורכי דין בלשכת עורכי הדין בישראל. אם חשבתם שזה הרגע בו אתם יכולים לנשום לרווחה ולהתרווח על הכורסא בסלון, טעיתם. עכשיו בעצם מתחיל המסע האמיתי!

הינכם עומדים בצומת דרכים משמעותית בחייכם המקצועיים ולכן אנחנו ממליצים לקחת רגע ולהקדיש מחשבה לבחינת האפשרויות העומדות בפניכם לטווח הארוך.  מה הן החלטות ההכרחיות שעליכם לקחת כבר עכשיו, כדי להבטיח התחלה ברגל ימין? וממה כדאי להיזהר כדי לבנות קרירה חזקה ומבטיחה לעתיד?

משרד או חברה

למי שחולם להשתלב בחברה, מתוך מחשבה על  חשיפה לפן העסקי של עסקאות, תנאים טובים יותר ושעות עבודה נוחות, כדאי לחשוב פעמיים. צאו מנקודת הנחה כי אין דרך חזרה. לכן, בחירה בחברה בשלב הראשוני של הקריירה מתאימה למי שיודע בוודאות שאינו מעוניין להשאיר לעצמו אופציה לעבוד במשרד עו"ד.

יש שתי אפשרויות לעו"ד צעירים בחברה: 1) להשתלב כעו"ד במחלקה המשפטית, או 2) לעבוד בתפקיד בעל אופי מסחרי כמו עוזר למנכ"ל, פיתוח עסקי, שיווק וכו'.

בהקשר זה, היזהרו מהבטחות קסומות ומתיאורים מסנוורים. חברה הבוחרת להעסיק עו"ד צעיר ללא ניסיון קודם, כיועץ המשפטי שלה, בדרך כלל מייעדת אותו לתפקיד קטן למדי, כמו "פקיד משפטי/רגולטורי" או קצין ציות ללא אחריות משמעותית או יכולת אמיתית להשפיע על מהלכים בחברה. את העבודה המשפטית המהותית בדר"כ מעבירים לעו"ד חיצוניים בעלי ניסיון מוכח בהובלת עסקאות, ניהול מו"מ וכיוצ"ב.

לחילופין, חברות בלי תקציב גבוה עלולות להעסיק עו"ד "זול יותר" לתפקיד שגדול עליו ובכך לסכן את הקרירה שלו עם אחריות על דברים מסובכים מדי.

גם מה- "TITLE" "עוזר/ת מנכ"ל" יש להישמר! הניסיון מלמד שייתכן שמדובר בסך הכל בתפקיד של מזכיר/ה בכיר/ה עם תואר מנופח, ולא במי שיעסוק בפועל בעבודה משפטית. ייתכן שתיאור התפקיד כך שיפנה למשפטנים הוא סתם תירוץ כדי להביא מועמדים איכותיים יותר לתפקיד שהוא לאו דווקא משפטי.

בנוסף, בכל הנוגע לשעות העבודה, שימו לב שיש מחלקות משפטיות שעובדות לא פחות קשה ממשרדי עו"ד וכי העבודה יכולה להיות מלווה בטיסות ובעבודה מול חו"ל בשעות פחות שיגרתיות ובמהלך ימי חופשה.

לכן, אם נשאר שמץ של ספק, וסקרנות לחוות עבודה נוספת במשרד עו"ד מעבר למה שחוויתם בהתמחות, כדאי מאוד לחשוב פעמיים לפני שמחליטים לצאת לחברה.

משרדי עורכי דין

השאלה הראשונה שעולה היא "משרד קטן או משרד גדול?". בחירה זו היא מאוד אינדיווידואלית ותלויה באופי המשרד כמו גם באופי המועמד. בכל בחירה, הן במשרד גדול, בינוני או קטן טמונים יתרונות וחסרונות מסוימים.

רוב המשרדים ה"גדולים" וה"גדולים מאוד" הם למעשה משרדים מעל 70 עו"ד. משרדים אלה מציעים שירותים מלאים בכל תחומי המשפט: ליטיגציה, מסחרי, נדל"ן ובינלאומי — מה שמכונה "ONE STOP SHOP".

למשרדים אלו יש נטייה לייצג לקוחות גדולים, בעיקר חברות גדולות וציבוריות ולהוביל עסקאות מורכבות, בניגוד לייצוג לקוחות פרטיים. מי שאוהב לראות את שם הלקוח מככב בעיתונות או לפגוש בחדרי הישיבות את האנשים החזקים במשק ישמח לעבוד במשרדים אלו ולעסוק בתיקים הנחשבים "SEXY" בקרב המשפטנים.

המשרדים הגדולים נוטים לשלם לעו"הד הצעירים משכורות יותר גבוהות באופן משמעותי, מציעים הטבות נוספות כמו טיולים לחו"ל, ימי כיף קסומים, מתנות מפנקות בחגים וכו', ומאפשרים לצעירים מסלולי קידום ואופק לשותפות.

עם זאת, המשרדים הגדולים מסננים את המועמדים בקפדנות ודורשים מועמדים מצויינים, בעלי הצטיינות אקדמית, , התמחות במשרדים הגדולים ומחויבות לשעות עבודה ארוכות.

במשרדים הגדולים, העבודה מחולקת בד"כ למחלקות נפרדות לכל תחום, ונדיר שעו"ד יעסוק בשני תחומים שונים כמו ליטיגציה ומשפט מסחרי, מה שעלול  למנוע מעו"הד לשנות כיוון בעתיד.

יש כאלו המתלוננים שהאווירה במשרדים הגדולים קרה ומנותקת, בעוד אחרים נהנים מאווירה אינטימית יותר בתוך המחלקות.

חלק מעורכי הדין הצעירים, שהתמחו במשרדים הגדולים, מרגישים בסיום ההתמחות תחושה של שחיקה ושל חוויה קשה ואינטנסיבית. עקב כך רבים מהם מחפשים עתיד ורוד יותר, נינוח יותר, רגוע יותר ועם אפשרות לנהל חיים אישיים. בעוד אחרים, רק מחפשים להמשיך את העבודה האינטנסיבית והדינמית, בה פונטנציאל ההשתכרות והאופק המקצועי הוא רב.

משרדים הנחשבים "בינוניים" בגודלם – בין 20 ל-70 עו"ד – פחות ניתן להכלילם. יש משרדים בינוניים הנמצאים בתהליך גדילה וכפועל יוצא "מעתיקים" את המשרדים הגדולים בהקמת מחלקות שונות, טיפול בלקוחות גדולים ומתן הטבות ומשכורות דומות למשרדים הגדולים.

למשרדים אלו יש מגבלות כמו במשרדים הגדולים של חוסר גיוון בתחומים, פחות אפשרות לצעירים להביא לקוחות משמעותיים ובעיקר שעות תובעניות. מאידך, במשרדים הבינוניים יש אפשרות לטפל בלקוחות משמעותיים וידועים באופן משמעותי יותר כבר כעו"ד צעירים ואם המשרד מצליח, יהיו יותר הזדמנויות להתקדם לשותפות מאשר במשרדים הגדולים.

יש גם משרדים בגודל בינוני שלא רואים את עצמם גדלים. הם מקפידים שלא להתרחב יותר מדי ועובדים באופן צמוד עם לקוחות ספורים גדולים ונאמנים מאוד, שסומכים על קשרים הדוקים עם שותפים מסוימים. למשרדים כאלו לפעמים יש אווירה יותר "משפחתית", שעות יותר נוחות ואפשרות לצעירים לטפל בתיקים "גדולים" ובמגוון תחומים משפטיים. אולם, הקידום במשרדים כאלו לא מובטח והמשכורות יותר נמוכות.

משרדים קטנים – בין 5 ל-20 עו"ד – מחולקים ל-2: ישנם משרדי בוטיק קטנים המדורגים כמובילים בתחומם, במיוחד בתחומי הליטיגציה והנדל"ן. אלו משרדים ברמה הגבוהה ביותר שמטפלים בלקוחות מאד גדולים אבל מתרכזים בתחום מאד מצומצם. למעשה, משרדים כאלו דומים למחלקות בודדות בתוך משרדים גדולים. מכיוון שהם נאבקים מול הגדולים עבור כוח אדם נבחר, הם משלמים משכורות דומות. עם זה, הם מציעים אווירה יותר אינטימית, על אף שלפעמים יותר אינטנסיבית כשאופי שותף הבכיר מכתיב את אופי המשרד כולו. יש גם נטייה לשותף הבכיר לככב כשעורכי דין בצוות, ואפילו שותפים זוטרים, הופכים להיות "מכיני תיקים" שנשארים ברקע. על אף שאין יותר מדי מקום להתקדם בתוך משרדי הבוטיק, המשרדים הגדולים אוהבים לגייס ולקדם מועמדים ממשרדים אלה בשל הניסיון המקצועי והאיכותי שרכשו.

ישנם גם משרדים קטנים שהם 'ONE STOP SHOP' המציעים נגיעה בתחומים רבים ומידה גבוהה יותר של אחריות. כמו במשרדים הבינוניים, משרדים הקטנים נותנים חשיפה לתחומים רבים ואפשרות לקחת חלק ניכר בתיקים ובעסקאות יחד עם שעות יותר נוחות. עם זאת, הם מציעים פחות פיקוח ולכן תהליך הלמידה הוא יותר עצמאי, היקף התיקים יותר קטן, משכורות יותר נמוכות באופן משמעותי, ומסלול קידום לשותפות כמעט ואינו קיים.

גם כאן כמו בשאלת ה'חברה מול משרד', הניידות קלה יותר בכיוון אחד. משמע, אם מתחילים במשרד גדול, ניתן יהיה בהמשך להתקבל ביתר קלות למשרד קטן יותר, לעומת מי שהתחיל במשרד קטן יותר, ויהיה לו קשה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהשתלב בהמשך במשרד גדול יותר.

בכל מסלול יש ממה להיזהר:

היזהרו מניידות בין משרדים רבים בתקופה קצרה או שהייה של פחות משנה וחצי בכמה משרדים ברצף. עורכי דין הם אנשים זהירים באופיים וניידות כזו מסמנת אי יציבות ומהווה דגל אזהרה עבור מעסיקים פוטנציאליים.

כדאי גם להיזהר ממעבר בין תחומי משפט רבים בפרק זמן קצר או ניידות בין פרקטיקה משפטית לבין פרקטיקה עסקית וכו'. שימו לב שהתפקיד של פיתוח עסקי ויועמ"ש בחברת START UP לא נחשב כניסיון רלוונטי לעו"ד צעיר. גם מעברים מהשוק הציבורי לשוק הפרטי אינם פשוטים בשל אופי העבודה השונה בין המגזרים. עו"ד צעירים בפרקליטות צוברים ניסיון ממשי בהופעות וניהול תיקים באופן עצמאי, אך לרוב יהיה מדובר בתחום הפלילי, המנהלי או האזרחי ולא בתחום המסחרי, שרלוונטי יותר בשוק הפרטי.

שימו לב שמחפשים "מומחיות" בשלבים מוקדמים ביותר ואפילו התמחות בתחום אחד יכולה למנוע מכם אפשרויות בתחומים אחרים שלא נגעתם בהם.

פתיחת משרד עצמאי או הצטרפות למשרד משפחתי בשלב מוקדם של הקריירה יכולים ליצור רושם לא  רציני ולהתקבל בזלזול אצל המעסיק הפוטנציאלי. תמיד יעלה הספק, מה באמת עשיתם שם? עד כמה קשה עבדתם? עד כמה התפתחתם מקצועית? באיזה סוג של לקוחות טיפלתם? ועד כמה אמינה ההמלצה שקיבלתם?

גם כניסה לשותפויות בשלב מוקדם מדי יכולה להתפרש כלא מקצועית וכלא אחראית, ובשל ההגדרה בלבד זה עלול להפוך את מועמדותכם ל-Overqualified והיא לא תישקל ותיפול בין הכיסאות.

כמה דגשים לקורות חיים טובים יותר:

קורות חיים קוהרנטיים – חשוב להקפיד על קורות חיים המספרים סיפור משכנע על מועמד בעל מיומנויות רלבנטיות למשרה, נתונים גבוהים ומידה גבוהה של יציבות במקומות עבודה קודמים.

כלל ברזל: קורות החיים חייבים להיות מושלמים. הגהה! הגהה! הגהה! בלי טעויות כתיב ועריכת מסמך באופן מושלם.

בלי תמונה בקורות החיים – באופן כללי תמונה עלולה להסב יותר נזק מתועלת. תמונות נתונות לפרשנות  סובייקטיבית אינסופית ולא היינו רוצים שלמראיין תהיה תפיסה של מי אנחנו עוד לפני שנפגשנו פנים מול פנים.

דף אחד- המעסיקים הפונטנציאלים עוברים על מאות קו"ח ביום וכדי לא להתיש אותם ולהעביר מסר חד וברור יש לכתוב את קו"ח בצורה תמציתית וקוהרנטית על גבי עמוד אחד בלבד. בנוסף, זיכרו אתם רק בתחילת הדרך וסביר שהניסיון המקצועי שצברתם אינו רב במיוחד, את המידע על העבודה הסימנריות שהגשתם או טיול בר-מצווה שערכתם תשמרו לפעם אחרת.

קורות חיים בשפה האנגלית – יש להגיש קו"ח בשפה האנגלית רק במידה ומדובר במשרה הדורשת מיומנות בשפה האנגלית. במידה והשפה האנגלית אינה שפת האם שלכם, יש להיעזר בדובר אנגלית שפת אם לצורך הגהת המסמך לפני הגשתו.

המלצות- במידה ויש בידיכם המלצה סטנדרטית, עדיף לרשום כי ה"המלצות תועברנה עפ"י דרישה", דבר שידגיש את נכונותכם לצרף המלצות ולתת שם של ממליץ בע"פ. בעוד במידה ויש ברשותכם המלצה שמפרטת תרומה מקצועית מיוחדת או מדגישה את הרלוונטיות שלכם למשרה הספציפית ניתן לצרפה לקובץ קו"ח.

לקראת סיום, ננסה לתת כמה טיפים מועילים:

כעת כשיש בידנו קורות חיים נטולי טעויות, ניגש למלאכת חיפוש העבודה.

  • זכרו שחיפוש אחר משרה שבאמת מתאימה הן לנתונים שלכם והן לרצונותיכם הוא מסע. חשוב לא להילחץ כי  החיפוש עלול לקחת יותר זמן מהצפוי. כמו כן, אל תשוו את חווית החיפוש למציאת ההתמחות היחסית מהירה בשנה ג'. התהליך כעו"ד הוא שונה לחלוטין.
  • הימנעו מלעשות פשרות מתוך לחץ רגעי, גם אם לא מוצאים משרה תוך זמן קצר. תנו לעצמכם זמן למצוא משרה שמתאימה לכם כדי לא להיכנס ל"לופ" של החלטות מוטעות וניידות בין משרדים או בין תחומים.
  • תהיו מציאותיים לגבי המועמדות שלכם. אל תוותרו על הצעות עבודה טובות עבור האפשרות התיאורטית למצוא  משרה שאין לכם את הפרופיל הנדרש על מנת לקבל אותה, או משרה בתחום מצומצם ונישתי מדי. יש סיכוי שתמשיכו לחפש תקופה ארוכה ואפילו תסכנו את המועמדות למשרות רלוונטיות בעתיד. מעסיקים נוטים לנהוג בחשדנות כלפי מי שמחפש עבודה במשך תקופה ארוכה מאוד.
  • זכרו כי התקופה שלאחר ההתמחות היא ככל הנראה התקופה הקשה ביותר למציאת עבודה. משרדים מעדיפים  להשאיר את המתמחים שעבדו אצלם, ולכן יש הרבה פחות משרות רלוונטיות בשלב זה. חיפוש עבודה הוא העבודה שלכם. כדאי שתעשו זאת במשרה מלאה! הפעילו והרחיבו את הקשרים שלכם, פתחו חשבון בלינקדאין, היפגשו עם עו"ד שאתם מכירים (גם כאלה שאין להם משרות רלוונטיות להציע לכם כרגע) כי אי אפשר לדעת מה צופה יום, ולפעמים שיטת "חבר מביא חבר" היא יעילה מאוד למציאת עבודה.
  • אל תשרפו את מועמדותכם בהגשת קו"ח לכל המשרדים בשוק ולמשרות שכלל אינן רלוונטיות עבורכם. מקומות עבודה זוכרים לרעה שמות של מועמדים ששולחים קו"ח כמו SPAM.
  • קיבלתם זימון לראיון עבודה? תתכוננו! לפני הראיון תקראו על המשרד ועל המראיין. תהיו מוכנים לספר על עצמכם, על ניסיונכם המקצועי ולתת שמות של ממליצים. תפגינו ידע, רלוונטיות ומוטיבציה.

לבסוף, מומלץ להיעזר בגורם מקצועי ומנוסה שילווה אתכם בדרך למציאת המשרה האולטימטיבית עבורכם   וייעל את תהליך חיפוש העבודה.