עו"ד, רוצה לעבוד בחברות, כדאי לקרוא את זה
אין ספק כי עו"ד רוצים לעבוד בחברות מסחריות, האם זו באמת המציאות?
מדוע עו"ד רוצים לעבור ממשרדי עורכי דין לחברות?
עורכי דין רבים מביעים עניין לעבור ממשרד עורכי דין לחברות מסחריות, מסיבות שונות:
אין ספק כי הדעה הרווחת היא כי עבודה במחלקה משפטית של חברה נתפסת כפחות לחוצה עם שעות עבודה יותר נורמליות ומלווה בתנאים יותר טובים, היום יש מודעות רבה לאיזון בין עבודה למשפחה ולכן, רבים רוצים לעבור בשל שעות עבודה יותר שפויות בחברה.
חלק מזדהים עם הלקוח המסחרי וחושבים שיהיה יותר מעניין ויותר מגוון אם יעברו לצד השני.
חלק מעו"ד לא רוצים להמשיך לעבוד כעורכי דין, ורואים מעבר למחלקה משפטית בחברה כצעד ראשון למשרות אחרות בחברה כמו פיתוח עסקי.
איזה עו"ד חברות מחפשות בד"כ? מה הכישורים וההכשרות שצריך עו"ד על מנת לעבוד בחברה?
בדרך כלל, החברות רוצות עורכי דין שיעבדו "IN HOUSE" בחברה כדי לחסוך כסף ולהפגין מומחיות שהם לא יכולים למצוא אצל עו"ד החיצוניים שלהם. החברות מחפשות אחר עו"ד עם ניסיון על מנת לחסוך את הזמן של ההכשרה לאחריות שנדרשת בתחום, לכן, חברות רבות דורשות יועצים משפטיים עם לפחות 2-5 שנות ניסיון בתחום המסחרי שהחברה עוסקת בה. לדוגמה: חברות היי טק מחפשות עו"ד עם ניסיון ברישיונות תוכנה, חברת נדל"ן מחפשת עו"ד עם ניסיון במכר דירות וחברות ביטוח מחפשות עו"ד עם ניסיון בנזיקין והסכמי ביטוח, בהתאם למחלקה המתאימה.
האם המעבר ממשרד עו"ד לחברה הוא אפשרי ופשוט?
המעבר אפשרי אבל לא תמיד פשוט, המעבר לחברות רצוי רק כשיש את הניסיון המתאים, לא פחות ולא יותר. עו"ד חדש בחברה יצטרך לעבוד כמה שנים בתוך המחלקה לפני שיראו אותו כמועמד ליועץ משפטי ראשי בתוך החברה, אנו רואים המון מקרים של עו"ד שנותנים ייעוץ משפטי באמצעות המשרד בו הם עובדים כעו"ד עד שהם עושים את המעבר מהמשרד לחברה.
האם תנאי העבודה בחברות הנם יותר טובים ממשרדי עו"ד? בהיבט של שכר, שעות עבודה, תנאים נלווים והטבות?
אין ספק שהשעות בחברה יותר שפויות מבמשרדי עו"ד המובילים כי אין את הלחץ "למכור" שעות. יחד עם זה, חברות רבות שמשווקות בעיקר לחו"ל דורשות זמינות גבוהה לנסיעות לחו"ל, לפעמים כל חודש ולמקומות רחוקים בלי הרבה התרעה מוקדמת. לגבי שכר, לעתים קרובים שכר הבסיס בחברות ההיי טק יותר גבוה מבמשרדים. מאידך, בחברות ממשלתיות, מוסדות כמו בנקים וחברות ביטוח וחברות נדל"ן ותעשייתיות המשכורת הגלובלית יותר נמוכה מבמשרדים אבל השעות גם הרבה יותר שפויות. בנוסף, ברוב החברות אין העלאת שכר מובטחת כל שנה ובחברות פחות גמישים לתת בונוסים גבוהים. בתחום ההיי טק יש אילו שנותנות שכר + רכב אם המיקום לא זמין לתחבורה ציבורית, ואחרות שנותנות אופציות או בונוסים לפי תוצאות של החברה במשך השנה. חשוב לציין שחברות היי טק גם פחות יציבות, ומפטרות עובדים או נסגרות כשהשוק נופל או שלא מצליחות לגייס הון.
האם לעו"ד זרים אשר עשו עליה בשנים האחרונות יש יותר סיכוי להיקלט בחברות?
אין עדיפות להעסיק עו"ד זרים ובדרך כלל הגיוס הולך לפי שפת אם של המגייס: ישראלים מעדיפים דוברי עברית ומנהלים זרים מעדיפים עו"ד זרים עם שפת אם זהה לשלהם. העדיפות הראשונה כמעט בכל חברה בישראל היא עו"ד BILINGUAL, כלומר, עברית ואנגלית כשפת אם. בדרך כלל מדובר על ישראליים עם הורים שעלו לארץ מארצות אנגלו-סקסיות וישראלים אשר שהו בחו"ל עם משפחתם כנוער ולמדו כמה שנים כתלמידי בתי ספר דוברי אנגלית. למרות הרצון להעסיק עו"ד דוברי שפות זרות (בעיקר אנגלית אבל גם ספרדית, גרמנית ועוד) רוב המנהלים לא מוותרים על העברית, אפילו אם כל העבודה תהיה באנגלית. בנוסף, מעדיפים עו"ד עם רישיון ישראלי ולכן עו"ד זרים חייבים בסיס מספיק טוב בעברית כדי לעבור מבחני הלשכה לעורכי דין זרים ולנהל שיחות פרוזדור בעברית.